רומי עכשיו כבר כמעט בת 3 ובחצי שנה האחרונה נמצאת בשלב של "בחינת הגבולות שלנו".
מילדה צייטנית וממושמעת, היא הפכה לפרא אדם קטן שצועק (יותר נכון, שואג) כשלא מקבל את מה שהוא רוצה, כל דבר מסתכם במילה אחת - "לא!" שמלווה ברקיעת רגל ושילוב ידיים וכאילו כל סיטואציה הופכת למאבק.
אבל הדבר הכי בולט שקורה לנו כעת, הוא שאיבדנו יכולת לשלוט בסדר היום שלה ושלנו.
אני מוצאת את עצמי כל יום בתפקיד של צוות הוואי ובידור רק כדי לרצות אותה. לקחת אותה למקלחת הופך למרדף בכל הבית ולגרום לה ללכת לישון הפך למאבק קולי מדי ערב.
מעייף!
מעייף אותנו וגם אותה!
אז הגיע הזמן לעשות סדר, בדרך שהיא תוכל להבין.
ומהיא הדרך הזו? היא חייבת להיות ויזואלית וגם שהיא תהיה שותפה לזה.
אז הכנתי את זה:
הכנתי שני לוחות מקרטון. אחד מציין את החצי הראשון של היום: בוקר וצהריים
והשני, מציין את החלק השני של היום: אחר הצהריים והערב
במקום לרשום את המטלות שיש לעשות בכל יום, הדפסתי תמונות חמודות וצבעוניות שמבהירות מה צריך לעשות. לדוגמא:
בבוקר מתחילים ב: לצחצח שיניים ולשטוף פנים, אוכלים ארוחת בוקר, מתלבשים ויוצאים לפעילות בחוץ או לגן (מאחר והיא הולכת לגן רק 3 פעמים בשבוע, יש ימים בהם אני לוקחת אותה לפעילויות בוקר).
ממשיכים לצהריים:
ארוחת צהריים ולאחריה זמן איכות של רומי ואמא. היה חשוב לי להכניס מסגרת זמן מדוייקת שהיא תבין שעכשיו אמא ורומי משחקות, אבל אחר כך, רומי עושה דברים לבד (כי גם אמא זקוקה לזמן שלה)
אחר הצהריים:
פה נכנס זמן איכות עם אבא כשהוא חוזר מהעבודה
ובסוף, לוח זמנים לשעת ערב:
לכל אורך הלוח, הכנתי סמן קטן (מקרטון צהוב) שמשמש כמעין סרגל הכוונה והוא מורה על המצב בו אנחנו נמצאים עכשיו.
זה משהו שרומי אחראית עליו! בכל שלב אני מבקשת ממנה להעביר את הסמן ולהגיד לי מה הדבר הבא שאנחנו צריכים לעשות.
היא מאושרת שיש לה את היכולת להיות מעורבת ביום-יום שלה ואני מאושרת שעכשיו סדר היום ברור לכולם (בעיקר, להורים שלה).
עברו כבר שלושה ימים ו.... So Far, So Good.
מילדה צייטנית וממושמעת, היא הפכה לפרא אדם קטן שצועק (יותר נכון, שואג) כשלא מקבל את מה שהוא רוצה, כל דבר מסתכם במילה אחת - "לא!" שמלווה ברקיעת רגל ושילוב ידיים וכאילו כל סיטואציה הופכת למאבק.
אבל הדבר הכי בולט שקורה לנו כעת, הוא שאיבדנו יכולת לשלוט בסדר היום שלה ושלנו.
אני מוצאת את עצמי כל יום בתפקיד של צוות הוואי ובידור רק כדי לרצות אותה. לקחת אותה למקלחת הופך למרדף בכל הבית ולגרום לה ללכת לישון הפך למאבק קולי מדי ערב.
מעייף!
מעייף אותנו וגם אותה!
אז הגיע הזמן לעשות סדר, בדרך שהיא תוכל להבין.
ומהיא הדרך הזו? היא חייבת להיות ויזואלית וגם שהיא תהיה שותפה לזה.
אז הכנתי את זה:
הכנתי שני לוחות מקרטון. אחד מציין את החצי הראשון של היום: בוקר וצהריים
והשני, מציין את החלק השני של היום: אחר הצהריים והערב
במקום לרשום את המטלות שיש לעשות בכל יום, הדפסתי תמונות חמודות וצבעוניות שמבהירות מה צריך לעשות. לדוגמא:
בבוקר מתחילים ב: לצחצח שיניים ולשטוף פנים, אוכלים ארוחת בוקר, מתלבשים ויוצאים לפעילות בחוץ או לגן (מאחר והיא הולכת לגן רק 3 פעמים בשבוע, יש ימים בהם אני לוקחת אותה לפעילויות בוקר).
ממשיכים לצהריים:
ארוחת צהריים ולאחריה זמן איכות של רומי ואמא. היה חשוב לי להכניס מסגרת זמן מדוייקת שהיא תבין שעכשיו אמא ורומי משחקות, אבל אחר כך, רומי עושה דברים לבד (כי גם אמא זקוקה לזמן שלה)
אחר הצהריים:
פה נכנס זמן איכות עם אבא כשהוא חוזר מהעבודה
ובסוף, לוח זמנים לשעת ערב:
לכל אורך הלוח, הכנתי סמן קטן (מקרטון צהוב) שמשמש כמעין סרגל הכוונה והוא מורה על המצב בו אנחנו נמצאים עכשיו.
זה משהו שרומי אחראית עליו! בכל שלב אני מבקשת ממנה להעביר את הסמן ולהגיד לי מה הדבר הבא שאנחנו צריכים לעשות.
היא מאושרת שיש לה את היכולת להיות מעורבת ביום-יום שלה ואני מאושרת שעכשיו סדר היום ברור לכולם (בעיקר, להורים שלה).
עברו כבר שלושה ימים ו.... So Far, So Good.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה